שאלות ותשובות

מדינות מפותחות נוהגות להחליף את השטרות אחת לכמה שנים, בעיקר עקב התיישנותם של סימני הביטחון וחשש מפני זיופים. סדרת השטרות הקודמת (סדרה ב' של השקל החדש) הוכנסה למחזור בשנת 1999, ולכן בנק ישראל הנפיק שטרות חדשים שמציגים סטנדרטים מתקדמים של ביטחון, חדשנות ונגישות.

אפשר להמשיך ולהשתמש בשטרות מהסדרה הקודמת במשך כמה שנים לאחר הנפקת השטרות החדשים. בהמשך יפרסם בנק ישראל הוראות מפורטות בדבר תום המועד להחלפת השטרות שבידי הציבור.

ניתן להחליף את השטרות מהסדרה הקודמת בסניפי הבנקים המסחריים ובחברת הדואר. כמו כן ניתן להחליף את השטרות (וכן שטרות פגומים) בקופת הציבור שבבנק ישראל, בהתאם לכללים שהבנק מפרסם באתר האינטרנט שלו.

הסדרה החדשה כוללת שטרות באותם ארבעה עריכים שכללה הסדרה הקודמת: ₪20, ₪50, ₪100 ו-₪200. בעת החלפת שטרות מהסדרה הקודמת נמסרים תמורתם שטרות חדשים בעריכים זהים.

תופעת הזיוף של אמצעי תשלום קיימת מאז המצאת המטבע, ומאבק מתמיד ניטש בין רשויות החוק לבין הזייפנים. תופעה זו גברה לאחר שנכנסו לשוק טכנולוגיות צילום והדפסה מתקדמות וזמינות. ראוי שהציבור יכיר את סימני הביטחון ויבדוק כל שטר שמגיע לידיו כדי לוודא שאינו מזויף.
פשוט לבדוק את סימני הביטחון שבשטרות: ניתן לראותם, לחוש אותם ולגלותם בעת הטיית השטר, והם משותפים לכל השטרות. מומלץ לזהות כמה סימני ביטחון ולא להסתפק בבדיקה של סימן אחד בלבד. חשוב לזכור ששטר מזויף כמוהו כפיסת נייר חסרת ערך, ולכן אין להעבירו הלאה ואי-אפשר לקבל תמורתו כסף. האחריות לבדיקת מקוריות השטר מוטלת על המקבל.

• במגוון הפרסומים באמצעי התקשורת.
• באתר האינטרנט של בנק ישראל, תחת הלשונית "סימני הביטחון על השטרות".
• במוקד הטלפוני שמספרו 1-800-300-018.
• באמצעות פנייה למחלקת המטבע דרך דואר ישראל או דרך הכתובת contact_currency@boi.org.il.

כן. בנק ישראל מייחס חשיבות לנגישות והוא פעל לשיפורה במגוון דרכים:

• השטרות החדשים נבדלים זה מזה באורכם, ובין עריך לעריך יש הפרש באורך 7 מ"מ.
• השטרות בעריכים השונים נושאים סימני זיהוי ייחודיים. הסימנים מודפסים בשולי השטר בדיו בולטת במיוחד, וניתן לחוש בהם במגע.
• הערך הנקוב מופיע על גבי השטרות פעמים אחדות ובניגודיות שונה (כהה על רקע בהיר ובהיר על רקע כהה).
• הערך הנקוב מודפס על השטר באות גבוהה במיוחד (כ-20 מ"מ), הן ביחס לגובהה בסדרה הקודמת והן ביחס לגובהה על גבי שטרות במדינות אחרות.
• לכל שטר צבע דומיננטי אחד.
• השטרות בצבעים שרבים מעיוורי הצבעים מתקשים להבחין ביניהם – היינו אדום וירוק (20 ₪ ו-50 ₪) – נושאים ספרות שונות בצורתן. השטרות הנושאים ספרות זהות (20₪ ו-200₪) נבדלים ככל האפשר בצבע (אדום וכחול) ובאורך (129 מ"מ ו-150 מ"מ).

כל השטרות בסדרה החדשה עשויים ממצע כותנה משודרג, וזה צפוי להאריך את משך חייהם ואת עמידותם בתנאי המחזוֹר.

• צבעי השטרות החדשים נבחרו על יסוד מכלול שיקולים מקצועיים ולאחר התייעצות עם מומחים מהארץ ומהעולם. מקובל לבחור לשטרות את צבעי הבסיס – אדום, ירוק וכחול (RGB) – שכן אלה הצבעים המובחנים ביותר זה מזה בתנאי תאורה שונים ולאחר שהשטרות נמצאים במחזור לאורך זמן.
• במדינות דוגמת ישראל תוקפם של שטרות מוחלפים (ישנים) מוגבל בזמן, ולכן אפשר להמשיך להשתמש בהם רק במשך תקופה קצובה לאחר החלפתם. כדי למנוע בלבול והונאה – וכתוצאה מכך הפסד כסף – לאחר שתוקף השטרות פג, עדיף ליצור הבדל ברור בין צבעיהם של השטרות הישנים והחדשים באותו עריך. לכן שטר ה-₪20 החדש נבדל בצבעו משטר ה-₪20 הישן, שטר ה-₪100 החדש נבדל בצבעו משטר ה-₪100 הישן, וכן הלאה.

השטרות בסדרה החדשה שונים מהותית מקודמיהם מבחינת העיצוב, סימני הביטחון והתחושה המתקבלת ממגע בהם.

• השטרות מהסדרה החדשה, לרבות הדיוקנאות שעליהם, מעוצבים ומודפסים אופקית (landscape), בשעה שהשטרות מהסדרה הקודמת מעוצבים ומודפסים אנכית (portrait).
• סימני הביטחון בשטרות החדשים עודכנו והוחלפו בסימנים מתקדמים ובולטים לעין יחסית לסימנים בשטרות מהסדרה הקודמת, והם מסייעים להבחין בין הסדרות.
• בסדרה החדשה יש לכל עריך אורך שונה ואילו בסדרה הישנה יש לעריכים אורך אחיד.

• סדרת השטרות החדשה נושאת את דיוקנאותיהם של יוצרות ויוצרים בולטים בתחומי השירה והספרות, אשר סיפור חייהם, יצירתם ופועלם שזורים בסיפור תקומתו המדינית של עם ישראל. זאת על מנת להנחיל לדורות הבאים את תרומתם לתרבות בישראל.
• על השטר בעריך 20 ₪ מופיעה דמותה של רחל המשוררת, על השטר בעריך 50 ₪ – דמותו של שאול טשרניחובסקי, על השטר בעריך 100 ₪ – דמותה של לאה גולדברג, ועל השטר בעריך 200 ₪ – דמותו של נתן אלתרמן.
• העריכים הוקצו לדמויות בסדר כרונולוגי, על פי תאריך הפטירה: העריך הראשון (20 ₪) הוקצה לדמות שנפטרה ראשונה (רחל המשוררת), והעריך האחרון (200 ₪) – לדמות שנפטרה אחרונה (נתן אלתרמן).

בבחירת הדמויות שעל גבי השטרות החדשים נועץ נגיד בנק ישראל בוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון – ועדה ציבורית שבראשה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל. את הדמויות שנבחרו אישרו המועצה המִנהלית של בנק ישראל וממשלת ישראל.

• עיצובם של השטרות החדשים נבחר, לראשונה בתולדות בנק ישראל, באמצעות תחרות עיצוב פומבית שהתנהלה בעילום שם והשתתפו בה יותר מ-80 אומנים ומעצבים גרפיים מישראל. בתחרות זכתה המעצבת אסנת אשל.
• בבחירת העיצוב נעזר הנגיד בוועדת מיון מקצועית שכללה מעצבים גרפיים מהשורה הראשונה בישראל, וכן בוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון – ועדה ציבורית שבראשה עומד שופט ביהמ"ש העליון בדימוס יעקב טירקל.
• את העיצוב שנבחר אישרו המועצה המִנהלית של בנק ישראל והממשלה.

כן. עלות הייצור של השטרות החדשים גבוהה מעט יותר בגין סימני הביטחון המתקדמים ששולבו בהם והשיפור במצע השטר. אולם שיפור המצע צפוי להוביל לחיסכון בעלויות ההנפקה משום שהוא יאריך את משך חייהם של השטרות החדשים.

• שטר ה-50 ₪ הונפק בספטמבר 2014.
• שטר ה-200 ₪ הונפק בדצמבר 2015.
• שטר ה-20 ₪ הונפק בנובמבר 2017.
• שטר ה-100 ₪ הונפק בנובמבר 2017.